גני אביב   אינפו-אתר     עיר לוד     ישראל   

aviv7.co.il - עיתונאי, האיש שמאחורי העשייה בשכונה, ,נציג סניף ישראל ביתנו בגני אביב, מאמרים מאת: מנדי ספדי

אינפורמציה יוזמות, בין שקר למציאות
מאת: מנדי ספדי.    10.02.06
ההצעות המדיניות של ראשי המפלגות נראות מבזות כמכירה פומבית עד כדי שחלק מהציבור הותש מרוב הסכמים, יוזמות, ניירות עמדה והודנות שהופרו ע"י הפלסטינים בעשור האחרון, ורק אנשים המנותקים מהמציאות ולא בתוך עמם הם חיים מסוגלים לשבת ולנסח יוזמה מפוקפקת וחסרת קשר עם המציאות כיוזמת ז'נווה, הרשות הפלסטינית לא הצליחה במשך יותר מעשר שנים ליישם את הסכם אוסלו, ולא הצליחה לדבוק באף אחד מההסכמים שהיו במסגרת תהליך השלום במזרח התיכון שהחלו במדריד באוקטובר 91, דרך הצהרת העקרונות ב13 בספטמבר 93, ההסכמים העוקבים והסכם הביניים מספטמבר 95, מזכר וואי מאוקטובר 98, ומזכר שארם א-שיח מ-4 בספטמבר 99, והמשא ומתן להסדר הקבע, כולל פסגת קמפ-דיויד מיולי 2000, רעיונות קלינטון מדצמבר 2000 ושיחות טאבה מינואר 2001.
מנסחי יוזמת ז'נווה מתעלמים מהעובדה שהפלסטינים לא נקטו בשום צעד בונה אימון כלפי ישראל שמוכיח על רצונם ונכונותם לנטוש את דרך הטרור, וללחם באירגונים הפועלים מתוכו ולהקים מדינה עם רשויות חוק ואכיפה, ובמקום זה החליטה ההנהגה שבאה מטוניסיה להעמיק את האנרכיה, לתת יד להברחות נשק ולהפצתו בקרב גורמי טרור פלסטיני, מימון ארגוני טרור והענקת פרסים לפעילי טרור ולמשפחות מחבלים מתאבדים, וכאשר באים גורמי שמאל ישראלי שרק שלושה מתוכם נבחרו לכנסת ומייצגים אופוזציה שאין להם כל מנדט לחתום הסכם שנוגע לגורלה ולעתידה של המדינת, וחמישה (לשעבר) כאלה שהציבור לא ראה בהם כאנשים הראויים לייצגו והדיח אותם בבחירות דמוקראטיות, ועשרים איש שאף פעם לא נבחרו לייצג ציבור ולדבר בשמו, ומהצד הפלסטיני בולטים שלושה אסירים בטחוניים לשעבר, ומ"מ מרואן ברג'ות'י שיושב בכלא הישראלי על אחריותו בתיכנון וביצוע פיגועי טרור, והאנשים האלה בעטו בכל עקרונות הדמוקראטיה וחותרים תחת ממשלה שנבחרה כחוק בבחירות דמוקראטיות ע"י אזרחי ישראל, מנסחים הסכם ומביאים אותו כעובדה קיימת וללא שהתבקשו לכך, מציגים הסכם זה כעובדה מוגמרת לקראת הבחירות, לא רק שסעיפי ההסכם הם גרועים ולא יעברו את מבחן הציבור, ואין סיכוי שהעם יסכים על חלוקת ירושלים ופינוי ההתיישבות ביש"ע וזכות השיבה של פליטים לתוך מדינת ישראל, אלא שעצם החתימה על הסכם זה ללא הסכמת ממשלת ישראל גרם נזק בינלאומי עצום למדינת ישראל, והגביר לחץ ארה"ב והאומות המאוחדות על ישראל עד ששרון נגרר לגירוש גוש קטיף, ראינו גודל הנזק שנגרם למדינת ישראל ואזרחיה בעקבות פעילותם של יוזמי המסמך, ועוד עגל זהב שאין הם מגדירים אותו נאמנה לציבור וזה חזון שתי מדינות לשני עמים, דבר שלא יכול להיות במציאות הקיימת, ובניסוח עדין שרבים אפילו לא הקדישו לו דקה מחשבה למרות השימוש הרב בו, כאשר אומרים שתי מדינות לשני עמים הרי שיצטרכו לבצע טרנספר על מנת ליישם חזון זה, הרי שמדובר במדינת העם היהודי ומדינת הערבים הפלסטינים ולצורך יישום חזון זה יש להעביר את כל ערביי ישראל הפלסטינים לשטחי הרשות, ואת כל יהודי ההתישבות לגבולות ישראל כפי שהגדירו אותם במפות, האם מישהו יכול להעלות על דעתו שהשמאל יבצע חזונו שלו כפי שניסוחו המשפטי מחייב, בטח שלא, הרי הסיסמה הזו היא לא יותר מאחיזת עיניים שמטרתה לרמות את העם בישראל ולמכור לו צירוף מילים יפות ללא כוונת יישום, ובסופו של דבר כוונתם להקים מדינה של העם הערבי פלסטיני, לצד המדינה הדו לאומית שיחיו בתוכה יהודים וערבים כאשר הערבים ימשיכו לא למלות את חובתם האזרחית, וימשיכו לחיות בזהות מבולבלת (פלסטינים בישראל) וגם אין מי שיערוב לכך שלא ימשיכו תומכי ארגוני הטרור הפלסטיני לפעול מרמלה, לוד, אום אלפחם, כפר כנא, סכנין ויישובים אחרים נוספים, ואין מי שיערוב לכך שלא יהפכו קומץ ערבים ישראלים לקבלני משנה של ארגוני הטרור כפי שקרה בטורקיה, וכך שחזון שתי מדינות לשני עמים הוא עוד נוסח שקרי שלא הייתה שום כוונה ליישמו על ידי הוגיו, לכן עלינו לבחון ולהתעמק בכל סיסמה או חזון שהוגה השמאל כי תמיד במבחן התוצאה אנו נפגעים מפעילותם, וכפי שאמרתי תמיד: ככל שהשמאל מתחזק המדינה נחלשת, הרי לכם העובדות ותנצלו עובדות אלה בהחלטתכם במי לבחור. שלכם: מנדי ספדי. Nash_israel@walla.co.il הבהרה: במאמר הקודם נפלה טעות, המאמר פורסם קודם לכן ובשגגה פורסם שוב במקום מאמר זה, איתכם הסליחה וכולי תקווה שתמשיכו ותיהנו ממאמריי. שלכם: מנדי ספדי.
אינפורמציה מדינת כל אזרחיה
בין סיסמא למציאות
מאת: מנדי ספדי.    06.12.05
סיסמאות רבות שולטות ברחוב הישראלי, ובעיקר בצד השמאלני של המפה הפוליטית, ואם ניקח סיסמאות אלה, נפשיט אותן ונתעמק במובנים שלהם נמצא את עצמנו מתנערים מהם באופן מיידי, נגעתי במאמר קודם בטיעון "שתי מדינות לשני עמים" ובמאמר זה אעלה את הדרישה (סיסמא) של מדינת כל אזרחיה, ההגדרה הקלאסית היא לא רק הגדרה חוקתית של שוויון זכויות אלא חדות זהות, דהיינו זהות פוליטית כחלק מחברה, ושילוב במדינה רב תרבותית שירותים כגון ביטוח לאומי, זכויות סוציאליות שונות ובייחוד מערכת חינוך משותפת בשפת הלאום, וכל שירות שהמדינה נותנת, והמטרה בקיומה של מדינת כל אזרחיה היא הטמעת המיעוט לתוך תרבות אחת וביטול רב תרבותיות אתנית מכיוון ומדינה אינה יכולה לתפקד בצורה יציבה כשבתוכה כמה קבוצות אתניות פעילות.

 צרפת היא דוגמא למדינת כל אזרחיה, בה אין אפשרות שמיעוט יקבל אוטונומיה ואין עוררין על בלעדיותה של השפה הצרפתית שנמצאת תחת הפרק "ריבונות", בדוגמא של צרפת אפשר לראות את החקיקה האוסרת על לבישת רעלות בבתי ספר ממלכתיים כיישור קו של מיעוט אתני עם הרוב למעשה ישנו כאן מודל מדינתי שנקרא "מדינת חברה" המתאים לשתי המדינות, מודל זה מתבסס על שפה משותפת ומוסדות חברתיים ולא על דת, אך עדיין מתבסס על חברה אחידה בהשקפותיה ובנאמנותה למדינה.

מדינות רבות ניסו בשלב זה או אחר של ההיסטוריה לכפות את "החברה" על כלל האוכלוסייה, לא מתוך אימפריאליזם תרבותי או גזענות כי אם מתוך צורך לבנות אומה, שוויון הזדמנויות, סולידאריות ואמון בין חלקי האומה.

 מדינת לאום שהיא למעשה מדינה ללא קבוצה אתנית מובילה והיא חייבת שפה אחידה, תחושת לכידות חברתית, מוסדות ממשלה שפועלים תחת אותה שפה ותוכנית לימוד אחידה בבסיסה, כדי לנטרל תרבות/דת אחת על פני השנייה וליצור זהות לאומית חדשה, מהומות אוק' 2005 שהחלו בצרפת הם הוכחה לכך שלא ניתן לעמעם זהות אתנית למען זהות אזרחית, קרי "הלאומיות לא מתה".

 ניתן לחלק את זהותו של האדם לשני מעגלים, הזהות האינדיודואלית כאדם והזהות האזרחית, היסוד "אני אדם" אולי נתפס בעוצמה על ידי כל אדם בפני עצמו אך אינו מהווה יסוד בעל עוצמה מספקת לזהות קולקטיבית עם בני אדם השייכים לקבוצות אחרות, בייחוד לקבוצות שהיחסים עימם "עתירי מתחים". לגבי הזהות האזרחית של "אני האזרח" היא זהות דלילה, המהווה חלק קטן בלבד בהגדרתו העצמית של האדם..

 ברוב הארצות למרבית האזרחים מעטות מאוד החוויות המשותפות בתחום היותם אזרחים, אולי הבולטת בהם היא ההצבעה בבחירות, אך אפיזודות אזרחיות בודדות שמתבצעות אחת לכמה שנים ספק אם יוצרת זהות אזרחית מגובשת, אזרחות מקיפה הרבה אנשים והרבה קבוצות,שאזרח המדינה אינו מכיר, כולל אלו שזהותם התרבותית זרה לו ,מנוכרת ואף נתפסת כמאיימת על תרבותו ועל בטחונו האישי.

 במקרים אלה השוני התרבותי או האתני הוא הגורם המכריע בהתייחסות לבני הקבוצות האחרות ומהווה אף מחסום בפני הכרה בזהות האזרחית המשותפת עם בני קבוצות אלה". בהמשך ישנה ההכרה כי לחברה דמוקרטית וליברלית אין דרך לפתח זהות משותפת בין האזרחים.

 הפעם האחרונה בה ניסו לקחת זהות אתנית ולבטל או להוריד מערכה ולפתח זהות אזרחית חליפית, הייתה כשבברית המועצות ניסו ליצור את "האדם הסובייטי": נעשה ניסיון לדכא את האתניות של מספר קבוצות אתניות ולכפות עליהם זהות אזרחית חדשה.

 אפשר היום לראות את ההתעוררות האתנית של קבוצות אלו ולומר בביטחון שכפיית זהות על-אזרחית על קבוצות אתניות הנה אקט בלתי ישים ואנטי דמוקרטי/ ליברלי בעלי

מנדי ספדי
  
    עמודים:          3         1
מנדי ספדי     גל-שבה
e-mail: nash_israel@walla.co.il,  054-6949277
אבחנת הסכסוך הישראלי פלסטיני  
08.12.05
מתוך נאום בדיון שהתקיים באוניברסיטת ת"א בנושא יחסי ערבים יהודים בישראל

באפריל 1913 כתב ולאדימיר לנין: על סדר יומה של אירופה עומד הסוציאליזם במקום ראשון, והמאבק הלאומי – במקום תשיעי. ולדימיר אחר - ז'בוטיניסקי - סבר אז, ליתר דיוק ב-1911, שדווקא המאבק הלאומי יכוון את התפתחות האנושות. היום ברור מי צדק. וזו הכותרת שלי להערב: "הלאומיות לא מתה". הטבע של בני אנוש הוא להזדהות עם קבוצה, להשתייך למסגרת שנקראת "עם".

אזהרות העבר שלנו הפכו לכותרות המחדלים של היום. וההתרעות שקדמו לתוכנית הגירוש של מתיישבי גוש קטיף, אשר לא זכו להתייחסות, והיום הדברים מקבלים פנים ברורות ואין מנוס אלא להשלים עם העובדות, הפיגוע בחדרה, בנתניה ומאות הפצמ"רים הם תוצאה ישירה מבריחתה של ממשלת ישראל בראשות שרון מיישובי גוש קטיף.ניסיונות ארגוני הטרור הפלסטיני, לגרום לבריחה ישראלית נוספת מיו"ש בדומה לזו שראו בדרום לבנון גוש קטיף וצפון השומרון, ואין עוררין על כך שארגוני הטרור האסלאמי רואים בנסיגות אלה כניצחון מוחץ שהפלסטינים מנסים להעתיק לגדה המערבית ומשם דרך אשקלון לוד רמלה ויפו, כך שאם מי מאיתנו מאמין שבנסיגה מעזה או מכל שטחי 67 יבוא השלום הרי שזו טעותם של אדריכלי הסכמי השלום ההזויים מאוסלו ועד ז'נבה, וזו גם השגיאה של שרון שעשה במהלך ההינתקות מגוש קטיף וצפון השומרון, הרי שלא מדובר בסכסוך על קרקע.

 מדובר על סכסוך אתני בדומה ליוגוסלביה. שני עמים שלא מסוגלים לחיות יחדיו בכפיפה אחת ואין להם מחנה משותף אחד גורלם לחיות במעגל דמים אכזרי.  ברור שבסוף היום עלינו לשאול מספר שאלות: האם אחרי שנחזור לקוי 67' האם בתוך קוי 67' תהיה לעם היהודי זכות להגדרה עצמית? אני נאלץ לענות שעם 1.3 מיליון פלשתינאים שמכפילים את עצמם כל 20 שנה כנראה שלא.

% בתוך הקו הירוק? איפה תתממש זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית? באפריל 1913 כתב ולאדימיר לנין: על סדר יומה של אירופה עומד הסוציאליזם במקום ראשון, והמאבק הלאומי – במקום תשיעי. ולדימיר אחר - ז'בוטיניסקי - סבר אז, ליתר דיוק ב-1911, שדווקא המאבק הלאומי יכוון את התפתחות האנושות. היום ברור מי מהשניים צדק. וזו הכותרת שלי להערב: "הלאומיות לא מתה".

 הטבע של בני אנוש הוא להזדהות עם קבוצה, להשתייך למסגרת שנקראת "עם". כאמור, בתוך מדינת ישראל קיים סכסוך בין שני עמים חזקים שכל אחד מהם רוצה לממש את זכותו הלגיטימית להגדרה עצמית בשטח שבו הוא יושב, בבעיה הדמוגרפית-הלאומית זו אין "אשמה" של עם זה או אחר.

 הבעיה נובעת מהמצב הנתון:  ששני העמים חיים בחפיפה טריטוריאלית; שהמוסלמים מהווים מיעוט לעומת היהודים, אך הם גם חלק אורגני מהרוב המוסלמי העוין שגובל בישראל, ושני העמים אינם מסוגלים להיטמע אחד בתוך שני, ועדיין קיימים ביניהם פערים עצומים בכל התחומים: שפה, דת תרבות וכולי.

 להוכחה, למרות כל שנות חייהם בחפיפה אחת עדיין אין ביניהם קשרי אישות, משפחת ואפילו לא נוסטלגיות תרבותיות משותפות, כך שהסכסוך היהודי-מוסלמי אינו על קרקע. הוא על ריבונות.

 סכסוך זה הוא אינו מקרה חריג או בודד בעולמנו. ההיסטוריה מספקת לנו תקדימים לא מעטים לסכסוכים אתניים, והבולטים ביניהם הסכסוכים ביוגוסלביה לשעבר בין סרבים, קרואטים, בוסנים, אלבנים, מקדונים... וכמו הסכסוכים באירלנד ובקפריסין.

 המצב של שני לאומים שחיים זה בתוך זה כשכל אחד שואף להשליט את ריבונותו הוא הרה-אסון, והמצב יחמיר ככל שאחוז הפלסטינים באוכלוסיה הולך וגדל. אנו מתקרבים ל"מסה הקריטית", ליתר דיוק "האחוז הקריטי" של מוסלמים בתוך הקו הירוק.

 זאת נוכח הגידול בריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית מוסלמית שבישראל שעומד על 3.5% בשנה, ובקרב האוכלוסייה הפלסטינית כמו הבדווית שעומד הגידול הטבעי על 4.5- 5% לשנה בזמן שהריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה היהודית עומד על 1% לשנה.

 הנטייה הלאומנית הפלסטינית של מוסלמים בישראל (הפלסטינים שבפנים כהגדרתם) הולכת וגוברת. ברור שעם עליית כוחו המספרי והאלקטורלי, יגבר רצונם של המוסלמים בישראל להשפיע על גורל המדינה בכיוון הרצוי להם.

 לכן לאחרונה עלה הנושא על סדר היום הציוני. נוכחנו לדעת שאין מרחב זמן לטיפול בנושא, וחייבים למצוא פתרונות ריאליים שניתן ואפשר למצוא תמיכה ציבורית ובינלאומית להם. אנחנו מחפשים פתרון שיאפשר לכל עם לחיות בארצו ולממש את תביעתו לריבונות על חלק מהארץ.

 בהסתמכות על תקדימים בינלאומיים עלה הרעיון של חילופי שטחים מאוכלסים בין ישראל והרש"פ, שהקו הירוק יעמוד מחד מערבה מהמשולש וואדי עארה לטובת הרש"פ, ומאידך יעמוד מזרחה מגוש עציון וגושי התיישבות יהודית נוספים לטובת ישראל, חילופי שטחים שווים שמעבירים את הפלסטינים שבישראל לרש"פ.

 מצד שני מחבקים לצידנו את המתיישבים שנחשבים בעיני הקהילה הבינלאומית והשמאל הרדיקלי למתנחלים שלא בארצם. לפיכך אין מנוס אלא לממש את הרעיון של חילופי שטחים מאוכלסים שבמסגרתו יעברו גושי כפרים פלסטינים בישראל על תושביהם החופפים לגבול הרש"פ לזרועות בני עמם. פתרון זה בנוסף להיותו פתרון ברמה המוסרית של נאמנות, שייכות וזהות, מצאנו בו גם פתרון לסכנה הדמוגרפית.

בחלק זה, כ 250 קמ"ר, המוצע לחילופין יש בו ריכוז של כחצי מיליון פלס' מהאוכלוסייה המוסלמית בישראל, שהיא הנאמנה לאחיהם הפלסטינים ברש"פ. חייב כאן לציין שעדיין אין תקדים בו קבוצת אוכלוסיה אתנית נמצאת בגבול צמוד עם מדינת-אם שלהם ולא ירצו להסתפח לאותה מדינה-אם.
 מה קורה אצלנו
דף הבית
לוח מודעות
פורום
עיר לוד
  גני אביב
לוח זמנים - אוטובוסים
מפת השכונה
שמות הרחובות
סיקור כללי
סיכסוכים
בנייה
חדשות
 שרותי קהילה
נדל"ן בגני אביב
עורכי דין
תעסוקה
דואר
טיפולי יופי
שרותי רכב
בי"ס לנהיגה
בעלי מקצוע
חנויות
 פנאי ובידור
תיירות ונופש
חוגים ומועדונים
ספּוֹרט
בעלי חים בביתם
תמונות
 ילדים ןחינוך
גני ילדים
בתי ספר
עזרה בלימודים
  בריאות ורפואה
קופות חולים
רפואת שיניים
טיפולים
רפואה משלימה
לוח זמנים אוטובוס
רכבת ישראל
  נמל תעופה
ע"ש בן גוריון
  קישור
תמיחה וחברות
צרו קשר עמנו

דף הבית • לוח מודעות • גני אביב • נדל''ן • רפואה • ספורט • פורום